שינוי סטטוס: תל אביב ממאהבת נחשקת לדודה המרוחקת

כל התחיל בקיץ 2009 , נטשתי את תל אביב הנוצצת והרעננה לטובת רמת הגולן המיושבת והשקטה. מה גרם להחלטה המטורפת הזאת? אהבה, הריון, חתונה, ילדים (הקלישאה הרגילה).

רבי קומות הוחלפו בבתי קרקע , אוטובוסים בטרמפים ,רעש בלתי פוסק בשקט מוחלט, AM:PM בצרכנייה מקומית ,ים התיכון בכנרת והלחות הבלתי נסבלת בפחות לחות.

ההתחלה הייתה לא פשוטה (בלשון המעטה) געגועים בלתי פוסקים לעיר הנחשקת שלי פקדו אותי בלי הפסקה.

מצאתי את עצמי נוסעת אליה לעתים תכופות היה בי געגוע לרעש לתנועה ,לאנשים ,למסעדות לחיי הלילה , לצבע , לאופנה , לכל השפע שיש לעיר הזו להציע רק בשבילי.

כל פעם מצאתי תירוץ חדש להתגנב אליה וכל רגע איתה גרם לי להרגיש אחת ויחידה.

היה כל כך קשה לחזור לגולן , לשקט הבלתי פוסק , להיצע הקולינרי הדל ( כמה סטייקים והמבורגרים אפשר לאכול) לתזוזה האטית קדימה (לפעמים זה באמת מרגיש שהזמן פה עוצר מלכת)

והכי חסר לי זה הצבע והסטייל.

במעבר חד להווה, בחמישי האחרון השתתפתי ביריד "כלות חכמות" (היה מהמם דרך אגב) בתל אביב, נסעתי ליומיים נרגשת להיות ברשות עצמי ( אמא לשתיים ...רק מזכירה) בעיר הגדולה והאהובה.

ואז משהו מוזר קרה, הרעש היה מעיק, חוסר החניה היה בלתי נסבל, התנועה של האנשים פחות קסמה לי כי כולם נראו לי פתאום זהים ( מה הקטע עם הטוניקות והזקן הזה דרך אגב?!!!) והשפע שיש לעיר הזו להציע נראה לי לא רלוונטי לי.

בהתחלה עברה בי תחושת כעס, העיר שלי נהרסה עבר כמעט עשור מאז שעזבתי אותה והיא כל כך השתנתה, חוסר סבלנות, חוסר אדיבות ( בכביש בעיקר) חוסר ..... פשוט משהו היה חסר.

לקראת הערב ישבתי בבית קפה ליד הכיכר שישבתי בו כבר עשרות פעמים ,

אח"כ הלכתי בהתרגשות לאכול את גלידת הילדות שלי. הטעם שלה היה זהה הכיכר נראתה כמו שזכרתי אותה וגם הפסל עדיין שם ( הוסיפו כמה ברכות וכיסאות) אבל ההוויה זהה לחלוטין.

אז בעודי מתהלכת בכיכר מתענגת על הגלידה שלי כמו ילדה בת 6 ( אני חושבת שגם דילגתי כמו ילדה) הבנתי שהעיר נשארה זהה ונאמנה לעצמה ואני זו שהשתנתה.

התנועה שלה כבר לא סקרנה אותי, הצבעים נראו כחוזרים על עצמם והקצב הבלתי פוסק שלה התיש אותי.

העיר הזו כבר לא בשבילי, התשוקה אליה נעלמה כלא הייתה והרצון להפתיע לאיזה סופה"ש קוויקי , נעלם.

תל אביב יקירתי, רק רציתי לאמר לך שהיית טובה אליי: סקרנת אותי ,סיפקת אותי, חלקת איתי את השפע והיצר שלך.

אבל .........כמו שאומרים בסוף כל אירוע משפחתי : " נתראה בשמחות" ( ותו לא).

XOXO

מעצבת האופנה מבית רמת הגולן השקטה והצבעונית :)