סיפור הפרידה שלי משוקולד
- מירי אבן עזרא
- 1 באוק׳ 2017
- זמן קריאה 1 דקות
סיפור הפרידה הקשה שלי משוקולד
סיפור רקע נחוץ: הטרגדיה התחילה לפניי כ7 שנים בהריון הראשון, גיליתי שיש לי סכרת הריון
(באסה אי אפשר לאכול כלום כמעט)
.זה המשיך להריון השני שלי כמובן
שוב נלקחה ממני הזכות להיות הריונית ממוצעת ולאכול ללא הכרה סוכרים ופחמימות : פיצות, שווארמות, פלאפלים, שוקולדים ( בהריון זה תמיד ברבים) ושאר ירקות.... זאת אומרת כל ג'אנק פוד אפשרי
בקפיצה חדה להווה, בתחילת השבוע (ביום ראשון ליתר דיוק) הובאה לתשומת ליבי מערכת
היחסים האינטנסיבית שאני מנהלת עם שוקולד בתקופה האחרונה
בקיצור נאמר לי לסגור את הפה מסוכרים מיותרים ( האימה) כי זה ממש מזיק לבריאות שלי , מסתבר
אז אני והסוכרים המיותרים, שוקולד בעיקר, נפרדו בחמשת השלבים המקובלים: הכחשה-כעס-מיקוח- דיכאון-קבלה

יום א' הכחשה: אני בן אדם מבוגר. זה יהיה ממש קל. אני אוכל תמרים. זה גם בריא גם טעים וגם בצבע שוקולד, בטוח יעשה את העבודה, קלי קלות
יום ב' כעס: טוב....אז..... תמר זה ממש לא שוקולד!!!!! לא בריח לא בטעם ולא בסיפוק
ואתן יודעות מה גם הצבע לא מדוייק!!!! ממש רוצה שוקולד!!!!!!!- מוצאת את עצמי בוהה בצנצנת נוטלה מלאה
יום ג' מיקוח: אני אכין טראפלס!!! טראפלס שוקולד מריר 85% + תמרים ( כי אפשר להתחמק) גם בריאות וגם שוקולד( חייב לעבוד) . אוכלת טראפלס וחושבת על הקינדר בואנו האהוב שלי
.יום ד' קבלה+דיכאון: קיבלתי מחזור, לא יכולה לאכול שוקולד, איזה דיכאון
מצ"ב המתכון לטראפלס שוקולד :) להנאתכן
.....עד הפעם הבאה
コメント