צאו לי מהצלחת והביקיני

יש לי וידויי.....

אני מירי בת 29 אמא ל2 ואני סובלת מתופעה קשה " משקל לא יציב בעקביות"

תרשו לי לפרט על התופעה- יש תקופות שאני עולה במשקל ויש תקופות שאני יורדת במשקל.

הכל טוב ויפה, זה החיים, אין לי בעיה עם זה, טוב לי,נעים לי עם עצמי, בעיניי אני פצצת על :) (וגם בעיני האיש שלי)

כל פעם שיש "תזוזה" במשקל שלי אני מקבלת "פידבקים"

כשאני יורדת- "יואוווו את אוכלת?" "את בחזקת נעלם!!!"

כשאני עולה – "את בהריון?" "יואו תפחת קצת" "את בהריון?"

עכשיו, אותי באופן אישי זה פחות מערער ( זה לא תמיד היה ככה, קרה עם הזמן:) )

אבל התופעה הזו מעצבנת אותי!!!

ההתעסקות הבלתי פוסקת במשקל – "עלית במשקל" "ירדת במשקל" "בריא" "לא בריא" "יפה לך" "פחות יפה לך"

יש הרגשה שככל שהזמן עובר, הדיון הזה מאבד פורפורציה,

ומנקודת המבט שלי, גורם לנזק חברתי.

אני חושבת לרגע, על אותן נשים שלא כל-כך בטוחות/שלמות עם המראה שלהן וכמה כל "פידבק" כזה מערער אותן ונכנס פנימה.

שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא מיתממת.

גם אני הייתי כזו, גם אני הייתי מעירה, זה לא בא ממקום רע אלא סתם, פשוט סתם.....

עד שהחלטתי די, אם לא מבקשים את דעתי, אני לא אנדב אותה.

מה שאני מבקשת בעצם, זה שנתחיל שים לב לעצמנו ולהגביר את המודעות של מה שאנחנו אומרים וההשפעה על הסביבה שלנו.

בעיני, מה שהכי גרוע ב"הרגל" המותנה הזה, זה הילדים שלנו.

הם שומעם כל מילה שיוצאת לנו מהפה ולוקחים את זה למקומות שלהם, אם נרצה או לא נרצה.

מרשה לעצמי לעשות מעבר חד ולציין שהנושא של הפרעות אכילה סוף סוף מתחיל לקבל במה ודיון ציבורי ומתחילים להבין שהתופעה הזו מתגברת ולצערנו מתחילה גם להופיע בגילאי גן (3-4).

אני מקווה ומאחלת שבעקבות הנתונים האלו, נתחיל לשים לב ולקחת אחריות על עצמנו יותר.

שנבין שלמילים ולמעשים שלנו יש השפעה גדולה ונתחיל לשנות את עצמנו כחברה.

כי כשאת אומרת לחברה שלך " יה!! ירדת במשקל, יפה לך",

והילד/ה שלכם שומעים אתכן, מה הם מבינים מכם? ( באמת תקדישו לזה מחשבה)

אסיים בקלישאה אופטימית :)

הילדים שלנו הם העתיד (והמראה) שלנו, אז בואו נשמור עליהם ועל עצמנו.

XOXO

מעצבת האופנה מרמת הגולן

(הייתי חייבת לצרף את הביקיני, מהמם בעיניי :) )